בתים בארה"ב ניתנים עכשיו לרכישה יותר מאשר אי פעם בארבעים השנים האחרונות, בהשוואה להכנסה האישית.

בקיץ 2005, כאשר ניתן היה בקלות לקבל משכנתאות כסף קל, והן סייעו לדחוף כלפי מעלה את מחירי הבתים, מחיר החציון הלאומי של הבתים היה כמעט פי שמונה מן ההכנסה הממוצעת לנפש נטו של האמריקנים.

אך עד ינואר השנה, כאשר ההכנסות עלו ומחירי הבתים ירדו בחדות, הסכום הזה נפל לכמעט פי חמש.

אין כאן נחמה עבור בעלי בתים רבים אשר חייבים על הבתים שלהם יותר משווים העכשווי, אך נתון זה מצביע על כך שמחירי הבתים צנחו דיים, לפחות בתחומים רבים, על מנת שניתן יהיה כלכלית לרכוש אותם. "יש בעיה גדולה של חובות, אך אין לך כבר בעיה של מחירי בתים", אומר Robert J. Barbara, הכלכלן הראשי של ITG, חברה לייעוץ השקעות.

מחירי הבתים משתנים מאוד מאזור לאזור ואנשים באזורים כמו ניו יורק או לוס אנג'לוס יכולים רק לחלום על מציאת בית מתקבל על הדעת עבור 169,900 דולר. על פי "האיגוד הלאומי של המתווכים" מחיר זה היה מחיר החציון של המכירות של בתים שהיו קודם בבעלות ונמכרו בינואר. נתון זה ירד מן השיא של 230,900 דולר ביולי 2006. אין זה ברור כי מחירים ירדו דיים כדי שבתים יוצעו במחירים אפשריים לרכישה בצורה רחבה בחלק מן האזורים.

מחירי חציון לאומיים עלולים להיות מטעים, במיוחד בגלל שפחות ופחות מגיעים מאזורים של עלויות גבוהות או נמוכות. יתרה מכך, נפח מכירת הבתים צלל. לאחרונה, מכירות רבות כללו בתים שהיו בעיקול או קרובים לעיקול, ואולי נעשו במחירים נמוכים יותר ממחירי הביקוש עבור בתים אחרים באזור.

אך גם סביר כי הירידה במחיר החציון עשוי להביע את המצוקה אשר נפלה על שוק הדיור באזורים מסויימים. בדצמבר, הנתון האחרון הזמין, מדד מחירי הדיור של S.&P./Case-Shiller עבור 20 אזורים היה במרחק של 27 אחוזים ממחירי יולי 2006.

נתוני ההכנסה האישיים עשויים גם להיות גבוהים, משום שהם מושפעים מתשלומי ההעברה של הממשלה וכוללים עליות משמעותיות בתשלומי מדיקייד וביטוח אבטלה. אך המגמה היא אותה מגמה אף אם נוציא את תשלומי ההעברות מן החישוב.

הלחצים עדיין דוחפים את מחירי הבתים כלפי מטה, כולל קושי בהשגת משכנתאות עבור קונים פוטנציאליים אשר אינם עומדים בסטנדרטים שנקבעו על ידי Fannie Mae and Freddie Mac, הסוכנויות הנשלטות על ידי הממשלה המממנות היום את רוב הלוואות הבתים החדשים.

בנוסף, היתה בניית יתר רבה באזורים רבים, ועל אף שהבנייה צנחה, מלאי הבתים שלא נמכרו נשאר גבוה בצורה עקשנית. רמות אבטלה עולות עשויות למנוע כאלה שיכלו לקנות בתים מלעשות זאת.

אך לפחות על פי מדד אחד, מחירי הבתים כבר אינם נראים גבוהים על פי סטנדרטים היסטוריים. עובדה זו יכולה לעורר דרישה, אם לא מיידית, אזי לפחות כאשר נראה כי הכלכלה תתייצב.